פסק-דין בתיק ת"א 7581-08

1.         התובעים, אדמון ואריאלה אוחנה, הגישו תביעה כספית שעילתה ליקויי בניה על סך 155,315 ש"ח נגד הנתבעת, א.פ.י. נתיב פיתוח בע"מ. התובעים רכשו דירה ברחוב דב פרומר 40/3 בקרית שמואל בחיפה אשר נבנתה על ידי הנתבעת. הסכם לענין זה נחתם בין הצדדים ביום 14.3.04. על פי חוות דעת מומחה שהוגשה מטעמם מצאו התובעים בדירה ליקויים בשווי 135,315 ש"ח. לסכום זה הוספה דרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 10,000 ש"ח ופיצוי עבור דיור חלופי בעת ביצוע התיקונים על סך 10,000 ש"ח נוספים.

2.         נמסרו הודעות לצדדים שלישיים. לאחר דיון ביום 22.4.09, מונה ביום 3.5.09 מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס דן אורמן.

3.         ביום 3.1.10, ניתן פסק דין נגד צד ד' 1 לטובת צד ג' 1 על מלוא הסכום בו יחוייב צד ג' 1.

4.         בהמשך, הסכימו הצדדים להסדר דיוני על פיו יגישו סיכומים ויינתן פסק דין מנומק.

עמדת התובעים

5.         התובעים טענו שעלות התיקונים כפי שנקבעה על ידי המומחה בחוות דעתו עומדת על סך של 9,400 ש"ח לא כולל מע"מ, נכון ליום מתן חוות הדעת ביולי 2009. נטען שעלות התיקונים  במידה ויבוצעו על ידי קבלן והזמנת קבלן מזדמן (על פי המומחה מצד התובעים) עלולה לייקר את התיקונים ב- 25%, כך שעלותם עומדת על 11,750 ש"ח ובתוספת מע"מ, 13,630 ש"ח. נטען שבתשובות לשאלון הבהרה שנשלחו למומחה על ידי התובעים, העריך המומחה תיקון בגין ליקויים וטיח מעל הפנלים בקירות מסך בחדר מדרגות בעלות נוספת של 600 ש"ח ובתוספת מע"מ ועלות קבלן מזדמן, ב- 870 ש"ח. נטען שהעלות הכוללת של תיקון הליקויים הגיעה ל- 14,500 ש"ח (13,630 ש"ח + 870 ש"ח). צויין שהתובעים טוענים שיש להוסיף 25% בגין עלות של קבלן מזדמן.

6.         נטען שהנתבעת איבדה את הזכות לבצע את התיקונים כיוון שניתנו לה הזדמנויות והיא לא ניצלה אותן. נטען שהנתבעת הודתה שביצעה תיקונים מסויימים (סעיפים 6 ו- 8 לכתב ההגנה) ושהנתבעת הכחישה ליקויים אחרים ובמצב זה לא קמה לה זכות לבצעם.

7.         התובעים ביקשו לאמץ את חוות דעתו של המומחה. נטען בנוסף שלתובעים נגרמה עוגמת נפש כנטען בכתב התביעה. בסך הכל ביקשו התובעים פיצוי בסך של 24,500 ש"ח.

עמדת הנתבעת

8.         הנתבעת טענה שהתקשרה כיזמית עם משרד השיכון ועם מינהל מקרקעי ישראל בחוזה פיתוח לבניית הפרוייקט. נטען שהנתבעת ביצעה את העבודה באמצעות קבלן משנה זליג שניידרמן, חברה לבניין בע"מ (צד ג' 1) ומנהלה מר זליג שניידרמן (צד ג' 2). נטען שתביעת התובעים הוגשה על סכום מופרך.

9.         למען הסדר יצויין שצדדי ג' הגישו הודעות לצדדים רביעיים, אל מועין אלעלי שיש גרניט בע"מ ותשלובת אלוני בע"מ (צדדי ד' 1 ו-2).

10.        נטען שחוות דעת מטעם הנתבעת ניתנה על ידי המהנדס אבי גולדשטיין ביום 19.12.07 והצביעה על ליקויים בסך 2,500 ש"ח לא כולל מע"מ. נטען שמרבית הליקויים הינם במסגרת "סיבולת בניין שהיה בתוקף במועד מתן היתר לבניין". נטען שצדדי ג' 1 ו- 2 הגישו חוות דעת מטעם מהנדס בניין בועז חי בר על סכום של 1,010 ש"ח בצירוף מע"מ. נטען שממצאי המומחה מטעם בית המשפט מצביעים על  ליקויים ביצועיים מובהקים כאשר הליקויים היו בתחומי הרטיבות, חלונות, דלתות, מעקים, מתקני תברואה, בניה וטיח, וריצוף ואינם באחריות הנתבעת. נטען לפיכך שיש לחייב את צדדי ג' 1 ו- 2 בגינם. נטען שאין מקום להוסיף את תיקון הטיח כפי שביקשו התובעים היות ומדובר בליקוי בתחום הרכוש המשותף שאינו כלול בתביעה.

11.        נטען עוד שלנתבעת זכות לתקן את הליקויים. נטען שבעבר הסכימה הנתבעת לבצע תיקונים ואכן ביצעה אותם. נטען שחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט מצביעה על כך שמדובר בתביעה מופרכת בעיקרה.

12.        ביחס לאחריות צדדי ג' 1 ו-2 נטען שהנתבעת התקשרה בהסכם עם צד ג' 1 לביצוע העבודות בפרוייקט ושצד ג' 2 חתם על ערבות בלתי מותנית למילוי כל התחייבויות צד ג' 1. נטען שצד ג' 1 לקח על עצמו לבצע את העבודה לפי סטנדרטים מקובלים וכי במידה וקיימים ליקויים יש לחייב  צדדי ג' בגינם.

13.        ביחס לעוגמת נפש נטען כי מדובר בדרישה שאינה במקומה וכי מדובר בסעד הנמצא בשיקול דעתו של בית המשפט וכי בנסיבות לאור סכום התביעה אין מקום לפסוק עוגמת נפש (ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (28.2.05)).

14.        בסיכומו של עניין נטען שיש לחייב את הצדדים השלישיים בכל חיוב בו תחוייב הנתבעת ובנוסף יש לחייבם בגין האגרה ששולמה והוצאות משפט, לרבות חלקו של צד ג' 1 בסך 400 ש"ח.

עמדת הצדדים השלישיים

15.        הצדדים השלישיים טענו כי מדובר בתביעה מופרכת ומוגזמת. נטען שהחלק הארי של חוות הדעת מתייחס לעלות תיקוני רטיבות על סך 70,000 ש"ח שנמצאו חסרי בסיס. נטען שבמועד מסירת החזקה ביום 18.1.05 ובמסגרת שנת הבדק נערכו פרוטוקולים של מסירה ושל בדק במסגרתם התובעים אישרו בכתב כי מעט הליקויים עליהם הצביעו תוקנו לשביעות רצונם המלאה. נטען כי לאחר שנשלחה לצדדים השלישיים חוות דעת המהנדס מטעם התובעים, פנה נציג הצדדים השלישיים לתובעים וביקש לתאם עימם מועד לבדיקת הטענות, אולם נטען שהתובעים סרבו לאפשר זאת. נטען שהתובעים בחרו תחת זאת להגיש את כתב התביעה יחד עם חוות הדעת לבית המשפט. נטען שהצדדים השלישים עשו ככל שלעיל ידם לטפל בבעיות ולתקן את הליקויים אך התובעים הזדרזו והעדיפו להגיש את התביעה לבית המשפט.

16.        נטען שאין מחלוקת בין כל הצדדים שיש לקבל את חוות הדעת של המומחה שמונה מטעם בית המשפט ללא הוספת 870 ש"ח בגין ליקויים בחדר המדרגות. הצדדים השלישיים טענו שחלק מהליקויים באחריות התובעים. נטען כי בנוגע לסעיף 5.1.1 בתשובה לשאלת הבהרה קבע המומחה כי על פי אופי הליקויים באבן מדובר בליקוי אסתטי ולא ליקוי נסתר. נטען לפיכך כי משלא התייחסו התובעים לסעיפים אלו בפרוטוקולי המסירה ותיקוני הבדק, ויתרו על הפיצוי האמור בסך 750 ש"ח. נטען שאין מקום לפיצוי בגין עוגמת נפש או דיור חלופי (יצויין שהעניין של דיור חלופי הוזנח ממילא על ידי התובעים).